אינקטובר זה אתגר בו בכל יום מחודש אוקטובר מציירים ציור דיו לפי רשימת מילים קבועה מראש על ידי מייסד האתגר ג'ייק פרקר. ציורי דיו מכריחים אותנו לחשוב על תאורה ונפח מכיוון שונה לגמריי ועוזרים לשפר יכולות שרטוט.
להלן הרשימה:
בחרתי בכמה ציורים, צבעתי וצירפתי לכל אחד הסבר חסידי.
יום #1 CRYSTAL קריסטל
מעשה ברבי שמואל בר סוסרטיי שמצא ברומא תכשיטים שאיבדה המלכה, והודיעה שהמחזיר אבדתה בתוך שלשים יום יקבל פרס, ואם לא יחזיר עד שלושים יום יכרתו ראשו. ר' שמואל חכה עד אחר שלושים יום והחזיר התכשיטים למלכה. כאשר שאלה אותו: האם לא היית במדינתי ולא שמעת הכרוז? אמר לה:
"דלא תימרון בגין דחלתך עבדית, אלא בגין דחלתיה דרחמנא" אמרה ליה: בריך אלקהון דיהודאי (ירוש' ב"מ פ"ב ב). [-שלא תאמרי בגלל הפחד ממך החזרתי, אלא בגלל פחדי מהקב"ה. אמרה לו: ברוך אלוקי היהודים].
רבי שמואל לא החזיר את האבידה על מנת לקבל פרס וגם לא מצד יראת העונש. אלא אך ורק כי כך ציווה השם, בלי פניות אישיות ובלי חשבונות אם זה משתלם.
יום #2 SUIT חליפה
חליפה זה בגד מהודר שלובשים כשעומדים לפני אדם חשוב או במועד חשוב (כמו ביום החתונה).
מדוע במגזר החרדי יש שימת דגש מיוחדת על חליפה ובמיוחד בזמן התפילה? כי התפילה, (שהיא מצווה על האדם לבקש את כל צרכיו מאת קונו), זה זמן מיוחד בו עומדים מול מלך מלכי המלכים הקב"ה. בזמן מסוגל זה מדיי יום מתאמצים להיות במיטבנו, הכון לקראת אלקיך ישראל.
בחב"ד כשגבר מתחתן הוא משנה את בגדיו. במקום החליפה והכובע (שהינו זכר למגבעת שחבשו הכהנים בבית המקדש) הוא מקבל 3 פריטי לבוש חשובים. סירטוק, גרטל (זכר לאבנט שחגר הכהן) וטלית. שלושת בגדים אלו מסמלים כוחות מקיפים שבנשמה, הכוחות הכי נעלים שלמעלה מהתלבשות בגוף. ביהדות הגבר מגיע לרוחניות הכי נעלית הזו דווקא כשנושא אשה. על כן נהוג שמשפחת הכלה קונה לחתן את הטלית, כדי לסמל שאת השייכות לעניין נעלה זה מעניקה לו אשתו שהופכת אותו לאדם שלם לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות.
יום #3 VESSEL כלי-שיט
כשחבדניק שומע את המילה ספינה הוא בדרך כלל לא חושב על ספינת חלל, אלא מתגנב למוחו השם סורפא פינטא.
בכ"ח בסיון ה'תש"א הגיעו הרבי שליט"א והרבנית חיה מושקא "איש וביתו" (ביתו זו אשתו) על סיפון הסורפא פינטא לחופי ארה"ב מאירופה הבוערת. היה זה נס הצלה מידי הנאצים בתקופת מלחמת העולם השניה.
כ"ח ( בגימטריא יחי) בסיון נקבע בחבד ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית.
כמו כן, בו ביום החלה תנופה חדשה בהפצת היהדות והמעיינות, בייסוד שלושת המוסדות המרכזיים "מחנה ישראל", "קה"ת" ו"מרכז לעניני חינוך" (המל"ח).
היה זה ניצחון קטן על היטלר שביקש להשמיד כל צלם יהדות ובתמורה קיבל תנופה חדשה של יהדות בכל רחבי העולם בהקמת בתי חב"ד בכל חור נידח שמטרתם להנגיש הן עניינים עמוקים בחסידות והן מצוות בסיסיות ביהדות בכל מקום בכל זמן ולכל דורש ללא תנאי.
יום #9 PRESSURE לחץ
סיפור על מקצוע קשה ומלחיץ, לחץ לפרנס ולרצות את קרובי המשפחה. מתוך הוקרה והערכה לעובדי הוראה ומחנכים.
רבי יקותיאל מדאקשיץ היה מהבחורים הלמדנים בליובאוויטש. בגלל שמו הטוב גביר עשיר אחד חפץ שיהיה חתן של ביתו. לפני חתונתו נכנס ליחידות אצל הרבי הצמח צדק (האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד) ושם הבין ר' יקותיאל מהרבי שתכלית ירידת נשמתו לעולם היא להיות מלמד דרדקי, ולהשריש בתינוקות של בית רבן תורה ויראת שמים. ר' יקותיאל התכוון לנהוג כעצת הרבי, אולם בעיני חותנו לא מצא חן הרעיון והוא חפץ להכניס את ר יקותיאל לעסקיו, שילמד לעשות כסף, "יפה תלמוד עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון". אבל הרי הרבי הורה שעדיף לו אחרת? נו, החותן הנכבד נכנס לרבי והסביר בטיעונים משכנעים מדוע לא מתאים לר' יקותיאל להיות מלמד ולכן הוא מתכוון להכניסו לעסקים. הרבי הצמח צדק אמר שבסך הכל הוא נתן עצה טובה אבל אין זו גזירה אלא נתון להחלטתו.
מיד אחרי החתונה צייד החותן את יקותיאל בסכום כסף נכבד, שלח אותו ליריד בלייפציג על מנת לקנות סחורה ולמכור אותה במקום מגוריו ברווח הגון.
באמצע הדרך חזרה מן היריד, כאשר ר' יקותיאל ישב על עגלה מלאה בשקים גדולים, החל הסוס לפתע להשתולל. הסוס דהר במורד ההר כשהעגלה משקשקת עד שלבסוף התהפכה וכל השקים נפלו על רבי יקותיאל. נדמה היה לו שעוד מעט והוא נמחץ ונשימתו כמעט נעתקה ממנו. ברגעים אלה נזכר ברבי וחשב במרירות כיצד כל נסיעה זו לרכוש סחורה היא ההיפך מהעצה שקיבל מרבו. כל עוד נשמתו בו אזר יקותיאל את כוחותיו וזעק "רבי, איך פאלג!" (אני מציית)
לא עברו דקות רבות ורבי יקותיאל הצליח להחלץ מתחת לעגלה ושב לביתו שבור ורצוץ. אין צורך לומר שלא ניסה שנית את מזלו במסחר, הוא קיים את הוראת הרבי והתחיל לעבוד כמלמד דרדקי (גיל הרך).
בספר השיחות תש"ה 39 (שיחות של הרבי הריי"צ) מסופר מה עלה בגורלו של רבי יקותיאל כשהזדקן, היה זה בתקופת הרבי הרש"ב. דובר בהתוועדות על אהבת חסידים זה לזה. אחיו של רבי יקותיאל, ר' ארקע (אהרון) דאקשיצער שהיה מלמד לנערים גדולים, התבטא שאהבת חסידים היא "כמו אהבת אחים ממש"... רבי יקותיאל עשה תנועת ביטול בידו ואמר שאפילו אהבת אחים הכי גדולה לא מגיעה לאהבה שבין החסידים זה לזה, שזו אהבת ישראל הכי נעלית.
נענה אדמו"ר הרש"ב ואמר: הרגש נפלא זה, של החסיד ר' יקותיאל, באהבת החסידים ששום דבר לא יערוך אליה, הוא ההרגש של מלמד דרדקי - זהו ה"אור חוזר" שבא מן ה"קמץ אלף א" של התינוקות של בית רבן. רק על ידי כך אפשר לזכות להרגש נפלא כזה באהבת החסידים איש לרעהו.
יום #14 TICK שעון, שעון קוקיה
עובדה מעניינת, רבקה אמנו הדליקה נרות שבת בברכה מגיל 3
זמן ההדלקה הוא 18 דקות לפני השקיעה. בדיעבד ניתן להדליק עד השקיעה אבל אם שקעה השמש לא נדליק הפעם ונחכה לשבת הבאה. סדר ההדלקה בחב"ד 1. נותנים מטבע לצדקה בקופה 2. מדליקים את הנר. ילדה בת 3 עד יום חתונתה (בת מצווה וכל מה שבינתיים) מדליקה נר 1. אשה נשואה מדליקה 2 נרות. אשה עם ילדים (בן אם נשואה או לא) מדליקה 2 נרות ועוד נר עבור כל אחד מילדיה. לדוגמא, אם לי יש שלושה ילדים אני מדליקה 5 נרות סך הכל. 3. מניחים את הגפרור ולא מכבים, הוא יתכבה לבד רק צריך להניח על דבר לא דליק 4. מכסים את העיניים ומברכים: ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת קודש. 5. כעת זו עת רצון נפלאה לבקש מבורא עולם את כל משאלותינו, עבורינו וגם עבור אחרים (כשמתפללים על מישהו איר מזכירים את שמו ושם אמו). אדמו"ר הרייצ מאד החשיב תפילה זו וביקש לא להתערב לנשים בנוסח או בבקשותיהן. אשתף במה שנהוג בחב"ד אבל כל אחת נושאת את תפילתה האישית. אחד הדברים שמבקשים בתפילה שקשור לנרות השבת הוא שלום בית וחינוך הילדים שילכו בדרך ישרה, ובחב"ד מבקשים שיהיו חסידים יראי שמיים ולמדנים (ראשי תיבות חיל) ויזכו לגדול לתורה לחופה ומעשים טובים. הבנות שלי ואני מוסיפות גם תפילה על גאולת כלל ישראל, "יהי רצון מלפניך א-דני אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך" : We want Moshiach Now, יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. גוט שאבעס!
יום #23 LEAK נזילה, טפטוף
יום 23 Leak נזילה, טפטוף.
כשיש נזילה בגג והמים מצליחים לחלחל דרך בטון וטיח, קשה לא לחשוב על משל מפורסם מרבי עקיבא.
”אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ עֲפַר אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ.“ (איוב יד, פסוק יט)
בתלמוד בבלי מסכת פסחים מט,ב, "תַּנְיָא, אָמַר ר' עֲקִיבָא: כְּשֶׁהָיִיתִי עַם הָאָרֶץ אָמַרְתִּי: מִי יִתֵּן לִי תַּלְמִיד חָכָם וַאֲנַשְׁכֶנּוּ כַּחֲמוֹר. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, אֱמוֹר אנשכנו כַּכֶּלֶב! אָמַר לָהֶם: בכוונה אמרתי כחמור, כי זֶה החמור נוֹשֵׁךְ וְשׁוֹבֵר עֶצֶם, וְזֶה הכלב נוֹשֵׁךְ וְאֵינוֹ שׁוֹבֵר עֶצֶם" בתוספות מסכת כתובות דף סב עמוד ב, מוסבר שאמר זאת לא משום שהיה שונא תלמידי חכמים אלא משום שהיה סבור שמתגאים על עמי הארץ מפני תורתם. מכל מקום שומר מצוות היה.
"בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?! מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה, דברי תורה, שקשה כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי! למדני תורה! אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך, עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, אמר להם: רבותי! פתחו לי טעם משנה! כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו - למה נכתבה? בית זו - למה נכתבה? דבר זה - למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו רבי טרפון: עקיבא! עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) 'מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר', דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה".
אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'.
מעניין האבנים למד רבי עקיבא בנוגע לעצמו - שעם היותו בדרגה תחתונה ביותר, מכל-מקום, על-ידי היגיעה בתורה שנמשלה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, בכוחו וביכלתו להגיע מעומק תחת לעומק רום.
תהליך היצירה כלל ציור עם דיו במחברת, כתיבת הרעיון וצביעה ממוחשבת.
تعليقات